ספר אלקטרוני

רבות דובר על הספר האלקטרוני שהשנה הגיע לישראל "עברית".

ניופאן שהביאה את המוצר לארץ בשיתוף עם ידיעות אחרונות וסטימצקי

מתכננת להשיק אפליקציה שלה לאייפד ובכך להגדיל את קהל המבקרים שלה בחנות הספרים האלקטרונית.
מכתבה שקראתי בעיתון "גלובס" נכתב כי חברות הסלולר ישיקו ב- 2011 חנויות ספרים אלקטרוניות,

מה שכנראה יצליח לגרום שבשנה הבאה יהיו מספר אלטרנטיבות לצרכנים שרוצים להתחיל לקרוא בצורה אלקטרונית.
אם חברות הסלולר יחליטו לאמץ את שוק הספרים האלקטרוני כמו שעשו לשוק המוזיקה, נמצא מחירים נמוכים יותר של ספרים דיגיטליים ולהגדיל את כמות האנשים שיעדיפו לקרוא בצורה הזו.
ואיך כל זה מתקשר לנו לחינוך? איך נוכל לנצל זאת בהיבט החינוכי?
מכיוון שהיום אין ליד שאין לו סלולרי ביד. אני חושבת שאת מטלות הקריאה כמו:

המלצה על ספר, כתיבת תקציר וכדומה.

נוכל לעודד את התלמידים ע"י קריאת הספר דרך הסלולרי האישי שלהם.

כאשר זה יהיה פתוח לחברות הסלולר, אני בטוחה שגם יהיו תכנים לגילאים הצעירים, זה יהיה עיניין של זמן.

אין לי ספק שזו לא חווית קריאה רגילה, יחד עם זאת, לילדים שאינם מסוגלים להחזיק ספר ביד אלא רק סלולרי,

זה יכול להיות פתרון מושלם.

למידה פורמלית ובלתי פורמלית

ללמידה משמעותית יש מרכיב ללמידה לא פורמאלית.

כמו למשל: שימוש בבלוגים, רשתות חברתיות, פורומים בתוך מערכת הלמידה של הקורס.

הלומדים עושים את המעברים גם בין החלק הפורמאלי לחלק הלא פורמאלי וגם בין מרכיבי הווב 2.0 של הקורס

(השתתפות בפורומים חברתיים, דידקטיים, השתתפות בבלוגים קבוצתיים, כתיבת בלוג אישי, כתיבה בWiki הקורס, היחשפות ל"דלישס", קישורים למאמרים חיצוניים ) למרכיבי הווב 2.0 הגלובליים (פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אתרים מקדמי למידה) במקרים אלו הלומדים מכווני למידה בשל הרלוונטיות של הלמידה לעבודתם או חייהם האישיים.

המעברים בין פורמאלי/לא פורמאלי, בתוך/מחוץ לקורס, טבעיים, שוטפים ובלתי מורגשים. meital.iucc.ac.il/conf2010/program/presentations/rafi_davidson.ppt

לעומת זאת, המחקר של כספי ולונברג שהשווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת ( מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ) ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. המורים המלמדים בבית ספר יסודיים נדרשו להעריך את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" .
ונמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית .
כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר

והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ.
אם כך, מה שברור הוא שהתקשורת המקוונת יוצרת איזשהו "ביחד" ומצליחה להגיעה לכלל הלומדים. מה שלא תמיד רואים בתקשורת פנים מול פני. תמיד יש את הביישן שלא נשמע אותו, אולם בפורום הוא "מככב".

למידה מתוכננת

אחת מתרומותיה החשובות של תיאוריית ההתניה האופרנטית היא הלמידה המתוכנתת.

בלמידה זו הלומד לומד בעצמו חומר המוצג לו ביחידות קטנות מהקל אל הקשה עד להשגת המטרה.

יתרונות השיטה: המטלות בנויות כך שהתלמיד יצליח והוא מקבל חיזוקים חיוביים המעודדים אותו ללמוד,

התלמיד מקבל חיזוק מידי לכל התנהגות נכונה(דבר שהמורה לא יכול לעשות),

כל תלמיד לומד בקצב שלו וכאשר הוא נעדר מבית הספר הוא יכול להשלים את החומר,

הלומד פעיל במשל כל הלמידה.

למידה מתוכננת , זוהי למידה המקובלת היום בעיקר באתרים שיש בהם פעילויות מקוונות לתלמידים.

גם משחקי הלמידה המתוקשבים בנויים כך שישנם רמות קושי ואם לא , אז ישנם שלבים שהמשתתף צריך לעבור ותמיד זה מהקל אל הקשה. בד"כ אחרי כל שלב, או כל פעולה שהתלמיד מצליח מגיע חיזוק חיובי המעודד אותו להמשיך.

ישנם ילדים שלמרות שסיימו את המשחק והגיעו לשלב הסופי, אוהבים לשחק שוב ושוב וזה מכיוון שהם אוהבים

לשמוע את החיזוקים.

אם כך, הלמידה המתוכננת יעילה יותר כאשר מדובר בפעילות מתוקשבת, כך קל יותר לקבל חיזוקים מיד בתום כל משימה. מה שאי אפשר לקבל בזמן שיעור בכיתה מהמורה.

התנדבות מקוונת לאסון בכרמל

בשעה זו ממש אני נערכת לכתוב את הפוסט שלי השבוע.

אין נושא יותר עדכני ויותר חשוב שאני רוצה לכתוב עליו כרגע

מאשר "אסון הרכמל".

בחרתי לציין את שימושי הטכנולוגיה שניתן להיעזר בהם בימים כאלו ובכלל.

בכתבה שפורסמה ב- ynet , קבוצה גדולה מאוד של אלפי אנשים בפייסבוק מציעים אירוח של משפחות שאיבדו את ביתם בשריפה. הקבוצה מאגדת את פרטי האנשים שמעוניינים לתרום את ביתם ומקשרת בינם לבין משפחות הצפון, מכילה את פרטי הקשר של ארגוני התרומה וההתנדבות ומוקדי החירום, ומעלה עדכונים בנוגע למצב השריפה.

גם במד"א ישנו שימוש בימים אילו במערכת השליטה והבקרה שמשלבת יישומים מתקדמים, מחשבים מותאמים להפעלה ברכב, טכנולוגיות איכון באמצעות איתור מיקום לוויני (GPS).היתרון המשמעותי של מערכת השליטה והבקרה הוא בהיותה מבוססת על הזרמת מידע ב''זמן אמת'' (on-line).

בגוגל ניתן לצפות במפת האיזור עם מצב עדכני.

בסוף השבוע בשיאו של האסון, נערך אירוע RHoK בישראל שם ניסו למצוא פתרונות למצוקות שונות ובעיקר להתמודדות עם בעיית השריפות בכרמל. המטרה היא להמציא ולפתח פתרונות מבוססי תוכנה על מנת לעזור לנפגעי אסונות להתמודד עם ההשלכות השונות של האסון ועל מנת לעזור לכוחות המטפלים להתמודד עם המצב.

דבר אחד לא ברור, לא יכול להיות שלמדינת ישראל יהיה מחסור בציוד ובמטוסי כיבוי שחברות ישראליות הן אלה שמייצרות את הטכנולוגיה שמשמשת את כל העולם.

את התשובה לשאלה נקבל בוודאי בימים הבאים.

כעת, כולי תקווה כי האסון יסתיים במהרה ושלא נדע עוד אסונות במדינתנו הקטנה.

הילה

Web top בשימוש בתי הספר

השנה הוכנס לבית הספר בו אני מלמדת מערכת ה- Webtop.
Webtop הוא שולחן עבודה לכל דבר; הוא נראה, מתופעל ועובד בדיוק כמו שולחן העבודה במחשב האישי של כל אחד.
Webtop מאפשר שימוש פשוט, יעיל ומהנה עבור מורים, תלמידים והוריהם. בווב ניתן למצוא תכונות בסיסיות כגון ניהול קבצים, אפליקציות חכמות והתאמה ויזואלית-אישית, ה Webtop- מאחזר מידע מהסמארט סקול, מערכת שבה אנו המורות מזינות : ציונים, אירועי משמעת, שינויי מערכת, לוח מבחנים ועוד.
אחד היתרונות של ה-web זה שהוא מספק למורים תשתית יציבה, מתקדמת ומקיפה לניהול וביצוע תהליכים פדגוגיים, לרבות מערכת מסרים לתקשורת גם מעבר לשעות הלימודים, שיתוף מסמכים וחומר לימודי, קבלת והגשת משימות.
כמו כן, העברת אחריות הלמידה על התלמיד נעשית דרך ה- web. בכל שבוע אני ממנה תלמיד שיזין את שיעורי הבית בפורום הכיתתי. בכך המורה בעצם מעביר את אחריות הלמידה אל התלמיד. מחובתו של כל תלמיד לבדוק בווב את שיעורי הבית של אותו היום. כבר לא ניתן לשמוע את התירוץ מצד התלמידים או ההורים: "הילד לא כתב כלום ביומן, איך את רוצה שהוא יכין את שיעורי הבית?"
יתרון נוסף הוא הדיון בפורום על נושאים שאין זמן לעבור עליהם בכיתה והעברת מסרים, תזכורות דרך ההודעות לכלל הכיתה.
הווב הוא כלי יעיל ונוח יחסית לתלמידים וכן למורים. אבל....
על מנת שהוא יהיה יעיל ישנו צורך מצד המורים לעדכן מידי יום את הנעשה בכיתה לגבי כל תלמיד. אני שומעת לא פעם מצד המורות בבית הספר שמאז שהמערכת נכנסה לבית הספר, במקום להקל על המורים זה רק מקשה כי פתאום הכול חשוף ואז ההורה רוצה לדעת יותר ויותר על מה שהילד/ה שלו עושים בבית הספר. הדבר מצריך מהמורים שקעה רבה יותר.

מידענות, חיפוש מידע באינטרנט והשימושים הנעשים בו

חשיבותה של המידענות בעידן טכנולוגיות המידע והתקשורת הולכת וגדלה, בעיקר משום שלושה מאפיינים של עידן המידע:
- כמות המידע - התפתחות התקשוב בעשור האחרון הביאה לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק של מאגרי המידע, המופצים בעולם באמצעים רבים ושונים.
- זמינות - אמצעי התקשורת האלקטרונית מעבירים את המידע במהירות עצומה לכל קצווי תבל והופכות את המידע לזמין מאד. כל אחד יכול לגשת לכמויות אדירות של מידע בכל עת ומכל מקום.
העדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו, פתוחים ופרוצים לכל. המידע לא תמיד מבוקר, לעיתים אינו אמין ולפעמים אף פוגע ומזיק.
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motp/search/meidaanut53.doc

כדי שניתן יהיה לנצל את המידע בצורה מיטבית וראויה ולהפיק ממנו תועלת, יש צורך בכלים, במיומנויות וביכולות המאפשרות לברור את הטוב והנחוץ מתוך הים הגדול, להישמר מן המטעה והמזיק, ולהשתמש במידע, ביעילות ובתבונה.

חשוב מאוד להעביר את הסטנדרטים במידענות לתלמידים בכיתה. למרות שזה מאוד קשה , גם אנחנו המורים עדיין לא יודעים בדיוק איפה נעצר הגבול.
אחד משימושים שניתן לעשות עם האינטרנט הוא כמובן הכנת עבודות ושיעורי בית.

בספרות ובמדיה מתוארים התלמידים של היום כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. למשל, ויינברג ומרטין ( Wineburg & Martin, 2004) שחקרו תלמידי היסטוריה אמריקאים בבית הספר היסודי, כתבו:
"שאל ילד איך מאייתים את המילה ספריה והוא יאיית לך ארבע אותיות: ג- ו-ג-ל.
רשימת המקצועות שהתלמידים ציינו שעשו לגביהם שימוש באינטרנט בדרך כלל הייתה של מקצוע או שניים, לרוב מקצועות הומאניים כמו היסטוריה וספרות. כמובן שזה לא מפתיע, גם אנחנו המורים מעודדים עושים שימוש רב יותר בתכנים ההומאניים למטרות למידה אישית וכן בכיתה. תיאור התלמידים את אופן העבודה שלהם עם האינטרנט מראה כי תלמידים ניגשים לאינטרנט למטרה אחת: להשיג אינפורמציה, או בלשונם, "חומר" אותו הם לרוב "מסכמים".
נמצא כי תלמידים נמנעים מהשימוש באינטרנט במקרים מסוימים, לא משום שהם מייחסים
איכות ירודה לתכניו, אלא משום שהם שואפים, בשם הציון הגבוה, לשחזר את קולו של המורה,
ולמטרה זו שימוש באינטרנט(או בספר)מפריע.
בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא" ממצאים אלו מדאיגים.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/4_2.pdf

ניהול תוכן דיגיטלי

במסגרת הקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" , התבקשנו לבחור מושג כלשהו מעולם התקשוב . אני בחרתי במושג: ניהול תוכן דיגיטלי, שהוא מתקשר לעבודה שלי בכיתה עם התלמידים.

ניהול תוכן הינו שילוב של תהליכי עריכה ואמצעים טכנולוגיים, אשר תומכים במשולב באינפורמציה דיגיטלית. נהוג לכנות את מכלל האלמנטים המרכיבים את האינפורמציה במדיה הדיגיטלית תוכן. על מנת לעבד את האלמנטים הללו ליחידה תקשורתית אחת בתוך המדיה הדיגיטלית דרוש ניהול תוכן. http://www.intertext.co.il/ViewArticle.aspx?id=3
בשלב הראשון נוצר המידע, ובשלב האחרון מופרש המידע מהמערכת לאחר שהתיישן או שאיננו רלוונטי יותר, מכל שיקול שהוא. את שלבי הביניים חוזרים ומפעילים (בעלי התפקידים) על התוכן על פי הצורך.

דוגמאות קלאסיות למערכות ניהול תוכן הן מערכת ויקיפדיה, מערכות לניהול תכנים של אתרי אינטרנט, ומערכות טיפול בידיעות עיתונאיות. (ויקיפדיה) גם בבלוג ניהול התוכן הוא הכרחי.

ואיך כל זה מתקשר לחינוך? דוח של Becta שבחן את השפעת שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך בבריטניה, 2007 מצא כי הקמת "כיתות חכמות" ושילוב תוכן דיגיטלי בהוראה ובלמידה מעלים את המוטיבציה של המורים והתלמידים ,משפרים את איכות ההוראה ומקדמים את הישגי התלמידים .
משמע, לא מספיק רק מחשב בכיתה, אלא ניהול נכון של המורה בתוכן הדיגיטלי ושימושו היעיל בכיתה.

החוג למדעי האפליקציה - נשמע אמיתי?

שלום לקוראי,

בעודי גולשת באינטרנט להנאתי, תפסה את עיני הכתבה הבאה "החוג למדעי האפליקציה".

אכן כותרת משעשעת שבהחלט שווה להציץ בתוכנה.

ואני מצטטת מתוך הכתבה ב"וואלה" "רק לפני מספר שנים כלי העזר העיקריים של הסטודנט היו דפדפת ועט. כאשר הוא ישב בשיעור משעמם הוא אולי קרא בגניבה עיתון או סימס משהו למישהו כדי להעביר את הזמן. אבל המהפכה הטכנולוגית לא פסחה על האקדמיה, וכיום ניתן להיות סטודנט ממוחשב לחלוטין. הנטבוקים הפכו למחברת החדשה, ומאפשרים לסכם בשיעורים ישירות לתוך קובץ, לצד גלישה חסרת תכלית ברגעים המשעממים. הסמארטפונים, מצידם, הם לא רק כלי תקשורת של טלפון ו-SMS אלא גם מחשב קטן, עליו אפשר להתקין אפליקציות שיכולות להקל על היום-יום הסטודנטיאלי". לכתבה המלאה.

האפליקציה שמצאתי שהכי שימושית לי היא my Homework (לאייפון).


זוהי אפליקציה פשוטה שנועדה לסדר את מטלות הלימודים השונות ולפקח על ביצוען. יש מבחן בעוד יומיים? צריך להגיש סמינריון בשבוע הבא? מטלת סוף הסמסטר מתקרבת? צריך לכתוב בבלוג? יש להכין את המטלה בוויקי?myHomework יסדר את כל אלו בלוח הזמנים שלו, יקצה להם צבעים שונים עבור מעקב קל וישלח תזכורות כאשר צריך.

כמי שעובדת במשרה מלאה וכן לומדת במשרה מלאה, הרעיון אכן יעיל. כמו כן, אני מאוד אוהבת להתעדכן באפליקציות חדשות שיוצאות לשוק, אני משתדלת להתעדכן לפני שהתלמידים שלי מתעדכנים. אמנם נכון לעכשיו המדיניות היא שאין להביא סלולרי לביה"ס ולכן גם האפליקציות פונות בעיקר לסטודנטים ופחות לתלמידים.

נראה לי שאני אאמץ את האפליקציה הזו, זה ממש יסדר לי את הראש מבחינת כל המטלות
שיש לי להגיש הסמסטר הזו במכללה.
אבל רגע... אני צריכה לקנות קודם אייפון, לא?

רואים את האופק...

שלום לקוראיי, ביום רביעי שעבר התחלתי את הסמסטר האחרון לסיום התואר.
מצד אחד יש בי הרבה מאוד שמחה ומצד שני, אני חושבת לעצמי...

מה יהיה אח"כ, אילו השתלמויות אקח בהמשך על מנת להישאר באותה רמה בה אני נמצאת היום.
סל ההשתלמויות כיום , לצערי , לא ממש יענה על ציפיותיי לאחר סיום התואר.
אני מאוד מקווה שבהמשך , "המרכז ללימודים אקדמיים" יציע לסטודנטים לחינוך גם השתלמויות שיהיו מוכרות.

בכל אופן, היום הראשון של תחילת הסמסטר היה מאוד עמוס. הסמסטר הזה, אני וכמובן חבריי למסלול נדרש להרבה מאוד.
הקורס שהכי מסקרן אותי הוא "שיטות וכלי חיפש מתקדמים". המרצה, ד"ר הסגל אלון מעביר את התכנים של השיעור בצורה יוצאת דופן, עם הרבה הומור ושיתוף פעולה עם שאר הסטודנטים.

זהו לבינתיים,

גם בסמסטר זה, כמו בשאר הסמסטרים , אני מאחלת לכולכם סמסטר פורה ומעניין.
שלכם,
הילה

סוף סמסטר ...ותחילתה של שנה חדשה...

תוך כדי העבודות, המטלות והמבחנים התכוננתי היטב
לתחילתה של שנה חדשה – תשע"א.
קשה לי להאמין ואף לכתוב שאני מסיימת סמסטר ג'.
בסמסטר זה נהנתי בעיקר משני קורסים: האחד עם
גלית בן צדוק שאפשר לי לגלות עולם שלם מאחורי המשחקים
הממוחשבים וכן הקורס עם יאיר צדוק שהיה מאוד פרקטי וענייני בשיעוריו.
מה עוד שבשיעור עצמו כל הזמן תרגלנו, השיעור עבר מהר מאוד והפקנו ממנו הרבה.
זהו הפוסט האחרון שלי לסיום הסמסטר ואשוב אליו בסמסטר הראשון של
תשע"א.
אני מאחלת לי ולכל קוראי הבלוג סיום סמסטר מתוק וכמובן תחילת שנה"ל פורייה ומהנה.
הילה.

פער דיגיטלי בין יהודים לערבים

סקר של הלמ"ס קובע כי רק 40% מערביי ישראל משתמשים במחשב.
לעומת 64% מהחברה היהודית.
לפער כמובן יש השלכות על מערכת החינוך בישראל. במאמרם
של אסמאא גנאיים ופרופ' שיזף רפאלי
"פער דיגיטאלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל" .
נראה כי קיים פער דיגיטאלי מובהק בין החברה הערבית
לחברה היהודית בארץ בנגישות ובשימוש באינטרנט.
כמחצית מהאוכלוסייה היהודית משתמשת באינטרנט,
וזאת בהשוואה לפחות משישית האוכלוסייה הערבית.
הפער הדיגיטאלי מצטרף לפערים חברתיים אחרים
(השכלה, הכנסה ועוד) בין יהודים לערבים בארץ.
לגבי החינוך הם טוענים כי ההשכלה היא המפתח
לסגירת פערים דיגיטאליים.
לבעלי השכלה יתרונות רבים המעניקים להם אפשרות
וכן יכולת להשתמש באינטרנט: הם מודעים יותר לשירותים
שהאינטרנט מציע בחיי היום-יום, כולל מידע,
השכלה, קנייה ועוד; הם מוכנים ויכולים לרכוש מיומנות טכנית ביתר קלות;
תהליך רכישת ההשכלה עצמו דורש לעתים שימוש באינטרנט;
אפשרויות עבודה רבות מוצעות במקומות שדרוש בהם שימוש באינטרנט.
לטענת משרד החינוך "ציבור גדול של תושבים לא מקבלים באופן שווה הזדמנויות לחינוך".
המשרד מציע תוכניות שונות לצמצום הפער הדיגיטלי.

כולי תקווה כי השנה יחול שינוי במשמעותי יותר שיביאו לצמצום בפערים

אילו בעיקר בקרב תלמידים בכיתות ביסוד.

גם השנה...חינוך לסטנדרטים אחידים!

המאמר The Rise and the Price of the Standards Movement של פרופסור עמי וולנסקי עוסק בתהליכי הסטנדרטיזציה בחינוך שעברו מספר מדינות בעולם המערבי ובכללן גם
ישראל. חלק מהרעיונות שעומדים מאחורי השינוי הוא קביעת הישגים על פי עמידה במבחן ידע
ללא התייחסות לפרמטרים נוספים כמו:יכולת.
המאמר מתאר סיבות להצבת סטנדרטים אחידים בחינוך.

הבריטים שחששו מירידה "מהמסורת התרבותית העשירה של

ההישגים האינטלקטואלים" וכן ארה"ב שטענו כי "מדינות מתחרות
מתחילות להשתלט" שגו.

לדעתי, התחרותיות בין המדינות גם כן גרמו לשיקולים מוטעים
ולהחלטות שגויות ביחס לסטנדרטיזציה שיש להעביר בחינוך,

הסטנדרטיזציה לא כללה הבדלים בין תרבויות בין מדינות

ובתוך המדינות עצמן, וזה חלק מהכישלון בשנוי שניסו להעביר בחינוך.

כפי שניתן לראות במאמר, למרות המאמצים שהושקעו בהטמעת מערכת הסטנדרטים
ההישגים נשארו ללא שינוי.
בהתייחס לדבריו של רייט שאמר כי :"סטנדרטים מסורתיים הושגו בעזרת

מערכת בחירה גבוהה שהתפתחה כשהחינוך היה מנת חלקם של מעט".

אחת הבעיות שנבעו לדעתי לשיקולים מוטעים
הוא ההבנה כי החברה נעשתה שוויונית יותר

וכי החינוך הוא מנת חלקם של כולם! גם של מיעוטי יכולת.

ולכן יש צורך לשנות סטנדרטים מסורתיים כי עכשיו הם לא מתאימים.
גם בישראל ישנו מרדף אחר הסטנדרטיזציה המתאימה.
גם היום, לפני תחילת שנה"ל תשע"א אנו המורים מקבלים רשימה ארוכה

של דרישות והישגים לימודיים המצופים מתלמידינו השנה.

המבחנים והמיצבים רק הולכים ומתרחבים לעוד כיתות.
מה שקורה היום הוא שאנחנו מתאימים את סדר היום הבית ספרי למדידה ולהערכה.

זה מה שמכתיב לנו את מערכת השעות.מקצועות שלא נמדדים,

מצומצמים במספר השעות.ההצלחה במבחנים היא העיקר.
אני מאוד מקווה כי למרות הכל השנה אוכל להקדיש זמן גם

להעצמת התלמידים על פי כישוריהם וכישרונותיהם,

תוך מתן חשיבות ליצירתיות של התלמידים. תוך ראיית צרכיו של התלמיד

ולא רק של הסטנדרטים המובילים כיום את משרד החינוך.

יוצאים לחופשה? אל תשכחו לארוז גם את הבלקברי

טוב, זה לא חדש היום כי באמצעים הטכנולוגים הקיימים אי אפשר באמת לקחת חופשה מבלי "מעט" לבדוק מה קורה בעבודה. אמצעי טכנולוגי אחד לפחות שאני מכירה היטב הוא ה"בלקברי".
אז כמובן שכשיצאנו לחופשה לא שכחנו לארוז גם את הבלקברי.

מכשיר הבלקברי, הוא זה שהביא לעולם את בשורת הPush Mail (דואר בדחיפה), שירות שמהותו שיעבוד טוטאלי לעבודה. אחד מהיתרונות הבולטים של הבלקברי הוא הדואר האלקטרוני. רק ירדנו מהמטוס בחו"ל ומיד קיבלנו לבלקברי את כל הדואר שלא נישלח בזמן שטסנו באוויר.
האמנם המכשיר לא הכי מצטיין בשאר האפליקטציות שלו . אולם לצורך עבודה שוטפת הוא אכן עושה את מצטיין בפעולותיו.

היה מצחיק לראות כי רוב האנשים ברחוב נשאו את הבלקבר בידם. חלקם לצורך עבודה (לפי החליפות היקרות) וחלקם הגדול יותר בשביל ה"פוזה".
אם כך, את הילדים לא לקחנו לחופשה, את העבודה כן. זו הייתה הפעם הראשונה שלנו שהעבודה הייתה חלק בלתי נפרד מהטיול. אני לא יודעת לומר אם זה טוב או לא, דבר אחד בטוח, מאוד נהננו וגם חסכנו עבודה ליום שאחרי הטיול.

ייתכן שאלמלא הבלקברי לא יכולנו לקחת את החופשה בדיוק מתי שרצינו בשל אילוצים במקום העבודה.

אני מצרפת סרטון נחמד שממחיש את עיניין הבלקברי שנמצא בכל מקום ובכל זמן.

מדיניות התקשוב של ישראל

בהרצאה האחרונה בקורס " שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" דיברנו על מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל.
תכנית התקשוב בנתה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית, ממנה נגזרים היעדים של התוכנית ברובד התלמיד, המורה, בית הספר והקהילה. בפוסט זה אדון בעיקר על חלקם של המורים במדיניות זו. ממחקר בינלאומי שהתפרסם SITESm2 ששם דגש על ההיבטים הפדגוגיים בחינוך עולה כי: מורים רבים עדיין זקוקים לתמיכה בתחום התקשוב.

במסגרת התכנית חלק מהמטרות הן הפיכת מורה מסורתי למורה מקוון תוך שימת דגש על שינוי סביבת ההוראה של המורה לסביבה מתוקשבת באמצעות הכשרת המורים כמובילים מידה בסביבה המתוקשבת.

אין ספק כי מחשב כשיפור איכות החינוך, אינטרנט טומן הזדמנויות ושיפור יעילות ההוראה. יחד עם זאת , ישנו צורך כפי שהגדיר מ. החינוך לעבור השתלמויות והכשרה בתחום המחשב.
אלישבע טוענת במאמרה " השתלמות מורים בסביבה וירטואלית" כי עדיף לשלב בהשתלמויות בתקשוב משחקים לימודיים על מנת לעודד את המורים ליצור הזדמנויות והתנסויות לימודיות כאלו. גם אנחנו בחלק רב מהקורסים במגמת התקשוב לא פעם משלבים משחקים לימודיים על מנת ליצור מרחב למידה אטרקטיבי ומעניין. השתלמות נוספת שיכולה לעניין את סקרנותם של המורים היא כזו שחושפת את המורים לכלים טכנולוגיים חדשים.
לדעתי הצנועה, וממה שאני רואה בשטח, המורים כן רוצים להתקדם ולהתפתח, אולם הדרישות של והערכה עדיין קיימות וזה גוזל מהם זמן להקדיש יותר לפיתוח חומרי למידה מקוונים ואטרקטיביים.

אינטראקציה מסוג הדמיה

במסגרת הקורס: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " התבקשנו לפתח אינטראקציה לימודית וכתיבת מסמך אפיון, בניסיון להבין מה בדיוק רוצים מאיתנו. היו לנו הרבה רעיונות. אבל לפני כן , מהו בעצם ממשק?

ממשק המשתמש הינו נקודת האינטראקציה שבין הגולש לבין האתר. נקודה קריטית זו יכולה לעשות את ההבדל בין אתר נעים ומזמין את המשתמש לגלוש בו לבין אתר שאינו מזמן שימוש באתר.

ישנם כמה סוגי אינטראקציה. אחד מהם הוא הדמיה. שהוא בעיני הכי מעניין והחלטנו שהעבודה בקורס תהיה בסוג זה של אינטראקציה. הדמיה היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים. חיקוי של סיטואציה כלשהי הלקוחה מהמציאות או מערכת לקבלת תחזיות על התנהגות המערכת.

הדמיה יכולה להוות שימוש ככלי לימודי פדגוגי. מבחינים בין 3 סוגי הדמיות:
הדמיה פיזית – מדמה אובייקט פיזי, כמו מנוע רכב או הלב.
הדמיית תהליך – מקנה ללומד שליטה בתהליך כמו ביצוע בדיקה או הפעלת מכונה.
הדמיית מצב – מאפשרת ללומד לחקור את השפעתן של פעולות שונות על מצב המערכת או "לשחק" תפקיד במערכת.

בתוכם נמצאת הדמיה מסמלת והדמיה התנסותית.
הדמיה מסמלת נועדה לסייע ללומד להכיר ולהבין את אופן פעולתם של תהליך או מערכת.
הדמיה התנסותית – מאפשרת ללומד להתנסות עם המערכת כמפעיל ה"אמיתי" שלה הפותר בעיות בעזרתה.

דוגמה מעניינת להשראה אלקטרוסטטית - הדמיה התנסותית - הדמיית המשיכה של בלון טעון לקיר. להפעלה יש "לתפוס" את הבלון עם העכבר, לשפשפו על האפודה ולגרור לקיר. להדמיה לחצו כאן.

סביבת הויקי - חסרונות

טכנולוגית הויקי
רבות דובר על טכנולוגית הויקי. ייחודה של טכנולוגיית הויקי בכך שהיא מאפשרת לקבוצת משתמשים לערוך מסמך משותף . הויקי מאפשר יצירת מסמך שיתופי על ידי מספר משתמשים.
בקורס שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים". חשפה אותנו המנחה לעבודה שיתופית כחלק מהכרת הטכנולוגיה. בפוסטים קודמים התייחסתי לטכנולוגיה בהקשר של שיתופיות בידע. אני חושבת שהטכנולוגיה אכן מאפשרת יצירת מסמך שיתופי. יחד עם זאת, סטודנטים העלו טענות בכיתה כי הם לא אהבו את התוצר הסופי. האמנם בלמידה שיתופית כל לומד: צופה בלומדים אחרים, בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו, בונה ידע בשיתוף צוות לומדים אחרים,תוך דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת . אולם כאשר הסטודנטים צריכים לקבל ציון על התוצר המוגמר, הינו כאלה שטענו כי לבד הם היו יכולים לעשות זאת יותר טוב וכי חלקם חושבים כי התוצר הסופי הוא לא מספיק טוב עבורם וזאת למרות הידיעה כי המנחה יכולה לבדוק את התרומה של כל אחד מהסטודנטים. כלומר להפיק "דוח משתמשים". ובעצם להפוך את המסמך השיתופי למסמך אישי.
טל–אלחסיד ומישר–טל (2006) טוענות במאמרן כי שימוש מוגבר בהערכה האישית והתעלמות מההערכה הקבוצתית עלולה ליצור מצב שבו המטלה שנועדה להיות שיתופית תיתפס על–ידי הסטודנטים כמטלה מעודדת תחרותיות ולא כמעודדת שיתופיות. כדי להימנע ממצב זה יש לשלב בציון הסופי מדדים של הערכה אישית וקבוצתית. כמו כן, יש לשים לב כשאר מפיקים את דו"ח הפעילות של כל לומד כל פעולה שמבוצת בויקי , זוכה לשורה נפרדת בדוח הפעילות ללא קשר לסוג התוכן שעודכן. כך יכול לקרות מצב בו יתקבל דוח פעילות רב כמותי עבור סטודנטים שהרבו בתיקונים לא משמעותיים .
ועדיין ההתייחסות בהרבה מאוד מהמאמרים היא לתהליך ולא לתוצר הסופי. לא מצאתי מחקרים שעוסקים בחסרון בולט זה בשימוש בטכנולוגית הויקי.

מצרפת לכם סרטון נחמד על שימושי הויקי בכיתה.

ביבליוגרפיה:

טל-אלחסיד ע' ומישר-טל ח' (2006). ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1196

הפער הדיגיטלי באפריקה

ברצוני להתייחס בפוסט הנוכחי על המאמר אותו נדרשתי לקרוא שנקרא: “Africa and the Digital Divide”.

את המאמר נדרשתי להציג יחד עם חברי לעבודה בוויקי.

המאמר מציג פער דיגטלי אדיר בין מדינות אפריקה- העולם השלישי- לבין מדינות מפותחות שהמובילות שבהן ארה"ב, יפן
ומדינות ארופה. הוא מדגיש את קיומו של אפרטהייד דיגטלי בין אילו שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין אילו החסרים זאת. פערים אילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הם מגבירים פערים חברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים. הטכנולוגיה והשימוש באינטרנט מהווים מרכיב חשוב ביותר בעושרה של מדינה. במאמר התייחסתי לנושאים שעוררו בי התנגדות:נושא 1 - התמודדות עם הפער הדיגיטלי. במאמר מוצגיים נסיונות שונים להתמודדות עם הפער הדיגיטלי ולצמצומו. אחד מהפתרונות הוא מתן הזדמנות שווה לכולם להתחבר לאינטרנט ולטלפון בעלות נמוכה. האם זה מה שיקטין את הפער הדיגיטלי?לא. גם בגאנה שהשוק היה פתוח, אמנם מספר האנשים שדיברו בסלולרי גדל וכן היו מעט אנשים שהתחברו לאינטרנט ועדיין הפער לא הצטמצם גם שם. כיוון שלדעתי המשאבים לא מכוונים לקהל הנכון.צמצום הפערים צריך להתחיל בחינוך והחינוך מתחיל מגיל צעיר. השקעה בהחדרת הטכנולוגיה לקהל יעד צעיר יותר יגרום לשינוי מהותי יותר בצמצום הפער.
נושא 2 - חשיבות יתרה לטכנולוגיה במקום בו הקיום אינו מובן מאליו במקום בו הקיום אינו מובן מאליו. מאוד קשה לדבר על הטכלונוגיה.כהצורך הבסיסי של חיים, של מזון ולינה אינם קיימים או בלתי ניתנים להשגה למי יש זמן להתעסק בטכלונוגיה. עיקר עיסוקם במקומות אלו הוא איך להעביר את היום. יחד עם זאת, בחדרת חברות מובילות ובשיתוף עם השילטונות . ניתן יהיה באמצעות הטכנולוגיה להתגבר/לצמצם את הבעיות של אותם מדינות. כמו יצירת תעסוקה.

מאמר זה היה המאמר המעניין ביותר לדעתי מבין שאר המאמרים שהתבקשנו לקרוא. הנושא הוא עדכני ומעורר הרבה דיון.

חדשנות חינוכית

במסגרת הקורס " שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" התבקשנו לקרוא את המאמר "חדשנות חינוכית בבתי ספר משלבי תקשוב".
המאמר מציין כי בישראל נבחרו עשר יוזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות תקשוב, בעשרה בתי–ספר,בכל שכבות הגיל ובאזורים גיאוגרפיים שונים ונבחנו. עיקר ההבחנה היה בין פרדיגמת הוראה מסורתית לבין פרדיגמת הוראה חדשנית. כלומר, בחינה של מקרי חדשנות פדגוגית המשלבים תקשוב ועשויים לקדם שינויים משמעותיים בתהליכי הוראה ולמידה בכיתה.
הממצאים מציגים מעורבות ותרומה שונה של גורמים ושל קבוצות גורמים ביוזמות חדשניות המשלבות תקשוב. התקשוב מביא לשינוי ברמה המוסדית, עדיין נשמרות מסגרות הזמן והמקום המסורתיות של שיעורי הלימוד במתכונתם הקיימת, אולם נוספו מרחבים חדשים ותבניות זמן חדשניות ונוצרה גמישות בזמן ובמרחב. התלמידים חווים מטלות אותנטיות משמעותיות וניתן מענה לצרכים ייחודיים.

כמי שמעוניינת להוביל חדשנות מסוג זה במסגרת בית הספר (בהתייחס לשנה בה נערך המחקר) אני די מעודדת מהתוצאות. חדשנות חינוכית בה אני מתנסה עכשיו היא טכנולוגיית הוויקי - השתתפות פעילה על בסיס שבועי במשימות הניתנות לי כפרט ולקבוצה

בכנס הארצי השנתי השמיני של מיט"ל 2010 שמתקיים היום. ידובר על שימושים חדשניים בטכנולוגיות למידה. על הכנס עוד אדבר בפוסטים הבאים.
בינתיים אתם מוזמנים לצפות בכנס מיט"ל השלישי , בחלקו הראשון דובר על שילוב של היילרן בלמידה .

מתחילים בשלישית...

אז שוב אנחנו מתחילים סמסטר חדש.

כבר אין את החשש כמו בשני הסמסטרים האחרים. ישנה תחושה אחרת, של ביטחון ושל וודאות.

התחלנו את היום עם פסיכולוגיה , מאוד מעניין. המרצה מעביר את החומר ביסודיות ומתבל בהרבה הומור.

אבל מכל הקורס מה שהכי סיקרן אותי זה הקורס האחרון של מר יאיר צדוק - שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות, בו אנו נדרשים לעמוד ולהבין את מה שנמצא "מאחורי הקלעים" של דפי האינטרנט. לא קל העניין הזה. אך הסקרנות העניין והרעיון שאני אהיה מסוגל לבנות דף אינטרנט, הם אילו שימשכו אותי במהלך הסמסטר להתאמץ ולהשקיע בקורס.

הרבה עבודה מחכה לי (לפחות יוצאים לחופשת קיץ מהעבודה),כולי תקווה כי אצליח להנות מסמטר זה כמו סמסטרים קודמים.

מאחלת לכולנו הצלחה רבה.

הילה.

סיום סמסטר מתוק...

ביום האחרון שלנו לסמסטר ב' זכינו פעמיים. פעם אחת כאשר הצגנו את עבודתנו בקורס "משחקים מתוקשבים". היה לי העונג לצפות בכל אחת מהמצגות שאותם הציגו חבריי למגמה. אני חושבת שהגיבוש שלנו כקבוצה, האווירה הטובה וכמובן השיתוף פעולה בין חברי הקבוצה, הן בשיתוף בידע הטכנולוגי והן בתמיכה הרגשית תרמו להצלחת הסטודנטים בעבודתם ולהנאה מיום זה.

הפעם השנייה היא שזכינו להכיר את הגברת אירית בנין. אירית היא רכזה תקשורת בבית ספר מיוחד לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בית הספר נקרא גניגר. אירית הדגימה בפנינו כיצד בה לידי ביטוי השילוב של תקשוב עם התכנים הלימודיים של בית הספר. היא הציגה בפנינו מצגות שונות שאותם ערכו התלמידים וסרטי אנימציה מדהימים שנערכו כל ידי התלמידים.

אני מצרפת לכם לצפייה להנאתכם בקטע בו התלמידים צילמו קטעי וידאו לפי מילות השיר "אלוהים נתן לך במתנה" במפגש בינהם לבין תלמידים מבית ספר אחר.

אכן, סיום סמסטר מוצלח.

מאחלת לכולנו בהצלחה בבחינות ובשאר המטלות.

בעקבות המאמר - אוטונומיה בבתי הספר/וולנסקי עמי

הדרישה לאוטונומיה הגיעה מהמורים שכן המרכוז יצר מצב בו היוזמות הפדגוגיות והיכולת לחשוב בצורה ביקורתי ולהפעיל שיקול דעת בבחירת תכני הלימוד ועוד.. נלקחו מן המורים.
בשלב הראשון, החל תהליך שמטרתו היא להוביל את בתי הספר לאוטונומיה. אולם, בתי הספר נתקלו בקשיים רבים, קיצוצים בשעות הלימוד וכן אי הרצון של הממשל המרכזי לוותר על השליטה והכוח מנעו מבתי הספר להוביל תוכניות מובילות בתחומי דעת שונים.

בשלב השני, הוחלט כי בית ספר בניהול עצמי יהיה מוסד הפועל בתוך מסגרת העבודה הארצית אך במקביל מגיב לצרכים הברורים של תלמידיו והקהילה אותה הוא משרת וכי הוא לא יהיה עצמאי לחלוטין. כמובן שהמתנגדים טענו כי מבתי ספר בניהול עצמי ירוויחו קהילות אמידות בלבד , וההחלטה מרחיבה את הפער בין אוכלוסיות חלשות לחזקות. וכן עורר מאבקי כוח ושליטה בין משרד החינוך על אגפיו ובין הנהגת בית הספר. מה שקרה בפועל הוא שצוותי הוראה ובמיוחד מנהלים היו ממורמרים למדי כתוצאה מפערים בין הבטחות משרד החינוך והפקידים לבין המצב במציאות , במיוחד במקומות בהם חופש הניהול הפך ליותר נוקשה.

בעצם ניתן לומר כי שהמהלך לקראת בית ספר בניהול עצמי שהחל באמצע שנות ה- 90 נעצר בתחילת שנות ה 2000.

אני חושבת שבית ספר אוטונומי הוא הכרחי בימים אלו, אולם זה חייב להיות תחום בגבולות מסוימים. על מנת שנוכל לדעת האם מערכת החינוך מגיעה ליעדים שאותם היא הציבה לעצמה, חייבת להיות תוכנית אחידה במקצועות הליבה לכלל בתי הספר. התוכנית צריכה להיות מבוקרת ונבדקת מידי שנה ע"י המפקחים. שאר התכנים יכולים להיבחר ע"י הנהגת בית הספר על פי שיקולים מתאימים לאופי בית הספר ולאוכלוסייה בה.

פודקאסט

מהו...פודקאסט?

פודקאסט זהו קובץ אודיו ובו מוקלטות תוכניות רדיו. המאזין יכול לבחור איזה תוכנית רדיו הוא רוצה לשמוע מהרבה מאוד תחומי עניין ולהאזין מתי וכמה זמן שהוא רוצה.

כחובבת נוסטליה, האזנתי לתוכנית הרדיו הנקראת "חי בסרט" שבה משמיעים שירים מסרטים ישראלים ישנים. שירים של : אפרים שמיר, אושיק לוי , גששים.
איכות הקול היתה יוצאת מהכלל , ניתן להאזין להרבה מאוד תוכניות במגוון תחומי עניין ללא הורדה! והכי חשוב אין פירסומות!!
התוכנית שלה האזנתי, כללה 15 שירים כמעט ברצף למעט קישורים של השדרן ירין הלפר.
התוכנית היתה ברקע ואני המשכתי בעיסוקיי, מכיוון שאין תמונה , אז מתאפשר לי להמשיך להתעסק בדברים אחרים ולא להתפתות בצפייה ממושכת.

אני מצרפת לכולכם את הקישור לאתר, מקווה שתהינו וכמובן אשמח לתגובות.

הילה.
http://www.icast.co.il

ברוכים הבאים

אורחים יקרים שלום רב,
כסטודנטית במגמת התקשוב, נתבקשתי לפתוח בלוג למידה.
אני מאוד מתרגשת בכתיבת הפוסט הראשון.
אתחיל בחלק הטכני שהודות לשיתופיות בידע הטכנולוגי בקורס של הסטודנטיות ושל המנחה,
הצלחתי בקלות רבה לפתוח את הבלוג. את השאר אני עדיין לומדת לבד בהנאה.
אם כך, מהי מטרת בלוג הלמידה? אני חושבת נכון לעכשיו כי הבלוג יגרום לי להכיר ולהתעדכן
בטכנולוגיות הקיימות , אנסה לשלב את הבלוג כחלק מתהליך הלמידה התיאורטי וכן המעשי.
אני מודעת לקושי שיתלווה בעידכון הבלוג ובכלל עומס המטלות שאני מתבקשת להגיש
כמעט בכל שבוע. יחד עם זאת, אני מרגישה כי הלימודים במתכונת הזו מתאימים לי מכיוון
שהם משלבים הרבה מאוד ידע מעשי לצד הידע התיאורטי כדוגמת הבלוג הנוכחי.
אני מאחלת וכל חבריי הסטודנטים במגמה ולי המשך הצלחה וכן סיפוק מהעשייה
שלכם,
הילה.