מידענות, חיפוש מידע באינטרנט והשימושים הנעשים בו

חשיבותה של המידענות בעידן טכנולוגיות המידע והתקשורת הולכת וגדלה, בעיקר משום שלושה מאפיינים של עידן המידע:
- כמות המידע - התפתחות התקשוב בעשור האחרון הביאה לגידול אדיר, מהיר ובלתי פוסק של מאגרי המידע, המופצים בעולם באמצעים רבים ושונים.
- זמינות - אמצעי התקשורת האלקטרונית מעבירים את המידע במהירות עצומה לכל קצווי תבל והופכות את המידע לזמין מאד. כל אחד יכול לגשת לכמויות אדירות של מידע בכל עת ומכל מקום.
העדר מערכת בקרה וסינון - המידע, מאגריו וערוצי העברתו, פתוחים ופרוצים לכל. המידע לא תמיד מבוקר, לעיתים אינו אמין ולפעמים אף פוגע ומזיק.
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/motp/search/meidaanut53.doc

כדי שניתן יהיה לנצל את המידע בצורה מיטבית וראויה ולהפיק ממנו תועלת, יש צורך בכלים, במיומנויות וביכולות המאפשרות לברור את הטוב והנחוץ מתוך הים הגדול, להישמר מן המטעה והמזיק, ולהשתמש במידע, ביעילות ובתבונה.

חשוב מאוד להעביר את הסטנדרטים במידענות לתלמידים בכיתה. למרות שזה מאוד קשה , גם אנחנו המורים עדיין לא יודעים בדיוק איפה נעצר הגבול.
אחד משימושים שניתן לעשות עם האינטרנט הוא כמובן הכנת עבודות ושיעורי בית.

בספרות ובמדיה מתוארים התלמידים של היום כמשתמשים נלהבים של האינטרנט לצרכי בית הספר. למשל, ויינברג ומרטין ( Wineburg & Martin, 2004) שחקרו תלמידי היסטוריה אמריקאים בבית הספר היסודי, כתבו:
"שאל ילד איך מאייתים את המילה ספריה והוא יאיית לך ארבע אותיות: ג- ו-ג-ל.
רשימת המקצועות שהתלמידים ציינו שעשו לגביהם שימוש באינטרנט בדרך כלל הייתה של מקצוע או שניים, לרוב מקצועות הומאניים כמו היסטוריה וספרות. כמובן שזה לא מפתיע, גם אנחנו המורים מעודדים עושים שימוש רב יותר בתכנים ההומאניים למטרות למידה אישית וכן בכיתה. תיאור התלמידים את אופן העבודה שלהם עם האינטרנט מראה כי תלמידים ניגשים לאינטרנט למטרה אחת: להשיג אינפורמציה, או בלשונם, "חומר" אותו הם לרוב "מסכמים".
נמצא כי תלמידים נמנעים מהשימוש באינטרנט במקרים מסוימים, לא משום שהם מייחסים
איכות ירודה לתכניו, אלא משום שהם שואפים, בשם הציון הגבוה, לשחזר את קולו של המורה,
ולמטרה זו שימוש באינטרנט(או בספר)מפריע.
בעידן בו בוגר המחר נדרש לחשיבה מקורית "מחוץ לקופסא" ממצאים אלו מדאיגים.
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2010/after_noon/4_2.pdf

גם השנה...חינוך לסטנדרטים אחידים!

המאמר The Rise and the Price of the Standards Movement של פרופסור עמי וולנסקי עוסק בתהליכי הסטנדרטיזציה בחינוך שעברו מספר מדינות בעולם המערבי ובכללן גם
ישראל. חלק מהרעיונות שעומדים מאחורי השינוי הוא קביעת הישגים על פי עמידה במבחן ידע
ללא התייחסות לפרמטרים נוספים כמו:יכולת.
המאמר מתאר סיבות להצבת סטנדרטים אחידים בחינוך.

הבריטים שחששו מירידה "מהמסורת התרבותית העשירה של

ההישגים האינטלקטואלים" וכן ארה"ב שטענו כי "מדינות מתחרות
מתחילות להשתלט" שגו.

לדעתי, התחרותיות בין המדינות גם כן גרמו לשיקולים מוטעים
ולהחלטות שגויות ביחס לסטנדרטיזציה שיש להעביר בחינוך,

הסטנדרטיזציה לא כללה הבדלים בין תרבויות בין מדינות

ובתוך המדינות עצמן, וזה חלק מהכישלון בשנוי שניסו להעביר בחינוך.

כפי שניתן לראות במאמר, למרות המאמצים שהושקעו בהטמעת מערכת הסטנדרטים
ההישגים נשארו ללא שינוי.
בהתייחס לדבריו של רייט שאמר כי :"סטנדרטים מסורתיים הושגו בעזרת

מערכת בחירה גבוהה שהתפתחה כשהחינוך היה מנת חלקם של מעט".

אחת הבעיות שנבעו לדעתי לשיקולים מוטעים
הוא ההבנה כי החברה נעשתה שוויונית יותר

וכי החינוך הוא מנת חלקם של כולם! גם של מיעוטי יכולת.

ולכן יש צורך לשנות סטנדרטים מסורתיים כי עכשיו הם לא מתאימים.
גם בישראל ישנו מרדף אחר הסטנדרטיזציה המתאימה.
גם היום, לפני תחילת שנה"ל תשע"א אנו המורים מקבלים רשימה ארוכה

של דרישות והישגים לימודיים המצופים מתלמידינו השנה.

המבחנים והמיצבים רק הולכים ומתרחבים לעוד כיתות.
מה שקורה היום הוא שאנחנו מתאימים את סדר היום הבית ספרי למדידה ולהערכה.

זה מה שמכתיב לנו את מערכת השעות.מקצועות שלא נמדדים,

מצומצמים במספר השעות.ההצלחה במבחנים היא העיקר.
אני מאוד מקווה כי למרות הכל השנה אוכל להקדיש זמן גם

להעצמת התלמידים על פי כישוריהם וכישרונותיהם,

תוך מתן חשיבות ליצירתיות של התלמידים. תוך ראיית צרכיו של התלמיד

ולא רק של הסטנדרטים המובילים כיום את משרד החינוך.