הדרישה לאוטונומיה הגיעה מהמורים שכן המרכוז יצר מצב בו היוזמות הפדגוגיות והיכולת לחשוב בצורה ביקורתי ולהפעיל שיקול דעת בבחירת תכני הלימוד ועוד.. נלקחו מן המורים.
בשלב הראשון, החל תהליך שמטרתו היא להוביל את בתי הספר לאוטונומיה. אולם, בתי הספר נתקלו בקשיים רבים, קיצוצים בשעות הלימוד וכן אי הרצון של הממשל המרכזי לוותר על השליטה והכוח מנעו מבתי הספר להוביל תוכניות מובילות בתחומי דעת שונים.
בשלב השני, הוחלט כי בית ספר בניהול עצמי יהיה מוסד הפועל בתוך מסגרת העבודה הארצית אך במקביל מגיב לצרכים הברורים של תלמידיו והקהילה אותה הוא משרת וכי הוא לא יהיה עצמאי לחלוטין. כמובן שהמתנגדים טענו כי מבתי ספר בניהול עצמי ירוויחו קהילות אמידות בלבד , וההחלטה מרחיבה את הפער בין אוכלוסיות חלשות לחזקות. וכן עורר מאבקי כוח ושליטה בין משרד החינוך על אגפיו ובין הנהגת בית הספר. מה שקרה בפועל הוא שצוותי הוראה ובמיוחד מנהלים היו ממורמרים למדי כתוצאה מפערים בין הבטחות משרד החינוך והפקידים לבין המצב במציאות , במיוחד במקומות בהם חופש הניהול הפך ליותר נוקשה.
בעצם ניתן לומר כי שהמהלך לקראת בית ספר בניהול עצמי שהחל באמצע שנות ה- 90 נעצר בתחילת שנות ה 2000.
אני חושבת שבית ספר אוטונומי הוא הכרחי בימים אלו, אולם זה חייב להיות תחום בגבולות מסוימים. על מנת שנוכל לדעת האם מערכת החינוך מגיעה ליעדים שאותם היא הציבה לעצמה, חייבת להיות תוכנית אחידה במקצועות הליבה לכלל בתי הספר. התוכנית צריכה להיות מבוקרת ונבדקת מידי שנה ע"י המפקחים. שאר התכנים יכולים להיבחר ע"י הנהגת בית הספר על פי שיקולים מתאימים לאופי בית הספר ולאוכלוסייה בה.
בשלב הראשון, החל תהליך שמטרתו היא להוביל את בתי הספר לאוטונומיה. אולם, בתי הספר נתקלו בקשיים רבים, קיצוצים בשעות הלימוד וכן אי הרצון של הממשל המרכזי לוותר על השליטה והכוח מנעו מבתי הספר להוביל תוכניות מובילות בתחומי דעת שונים.
בשלב השני, הוחלט כי בית ספר בניהול עצמי יהיה מוסד הפועל בתוך מסגרת העבודה הארצית אך במקביל מגיב לצרכים הברורים של תלמידיו והקהילה אותה הוא משרת וכי הוא לא יהיה עצמאי לחלוטין. כמובן שהמתנגדים טענו כי מבתי ספר בניהול עצמי ירוויחו קהילות אמידות בלבד , וההחלטה מרחיבה את הפער בין אוכלוסיות חלשות לחזקות. וכן עורר מאבקי כוח ושליטה בין משרד החינוך על אגפיו ובין הנהגת בית הספר. מה שקרה בפועל הוא שצוותי הוראה ובמיוחד מנהלים היו ממורמרים למדי כתוצאה מפערים בין הבטחות משרד החינוך והפקידים לבין המצב במציאות , במיוחד במקומות בהם חופש הניהול הפך ליותר נוקשה.
בעצם ניתן לומר כי שהמהלך לקראת בית ספר בניהול עצמי שהחל באמצע שנות ה- 90 נעצר בתחילת שנות ה 2000.
אני חושבת שבית ספר אוטונומי הוא הכרחי בימים אלו, אולם זה חייב להיות תחום בגבולות מסוימים. על מנת שנוכל לדעת האם מערכת החינוך מגיעה ליעדים שאותם היא הציבה לעצמה, חייבת להיות תוכנית אחידה במקצועות הליבה לכלל בתי הספר. התוכנית צריכה להיות מבוקרת ונבדקת מידי שנה ע"י המפקחים. שאר התכנים יכולים להיבחר ע"י הנהגת בית הספר על פי שיקולים מתאימים לאופי בית הספר ולאוכלוסייה בה.
הילה
השבמחקגם אני בחרתי לכתוב השבוע על המאמר הזה כי גם אני קראתי אותו והיו לי מחשבות רבות לגביו.
אני מסכימה עם דברייך שהמהלך נתקע באיזה שהוא שלב....ומשם הזמן כאילו עצר מלכת. מה שמפריע לי ,זה שיש שיקולים של כוח פוליטיקה ושלטון שמעורבים בעניין...
וכמו תמיד מי שסובל אלה התלמידים וכמובן המורים-אנחנו!
דנית