סוף טוב....הכל טוב....

ובכן, אני מאוד מתרגשת לכתוב את הפוסט האחרון שלי לסיום הפרוייקט.
בפוסט הראשון כתבתי כי "הבלוג יגרום לי להכיר ולהתעדכן בטכנולוגיות הקיימות , אנסה לשלב את הבלוג כחלק מתהליך הלמידה התיאורטי וכן המעשי.אני מודעת לקושי שיתלווה בעדכון הבלוג ובכלל עומס המטלות שאני מתבקשת להגיש כמעט בכל שבוע". אכן בחירת הנושאים לכתיבה לא היו קלים. יחד עם זאת, השתדלתי להתייעץ כמעט בכל שבוע עם עמיתותיי אילנית ודנית וכן עם שאר חברי המגמה על נושאים שונים שניתן לסקור ולכתוב אותם בבלוג. בפוסטים האחרונים גם בחירת הנושאים וגם כתיבתם נעשתה לי הרבה יותר קלה. ידעתי היכן ניתן להיחשף לתכנים שמתאימים לי וגם הצלחתי לסנן נושאים שפחות מתאימים לכתיבה בבלוג.
הבלוג חשף אותי להרבה מאוד אפשרויות שניתן לעשות בהם שימוש בטכנולוגיה ועליהם כתבתי בפוסטים: קורס הנלמד מספר דיגיטלי, אינטרנט מהיר בפס רחב באוסטרליה, התנדבות מקוונת לאסון בכרמל ועוד. תהליך הכתיבה לא היה קל עבורי שכן נדרש להתייחס בו להרבה מאוד מימדים בכתיבה: כתיבה רהוטה ומדויקת, ניסוח של רעיון מרכזי בתוך הפוסט , ניסוח פוסט שגם סטודנטים ממסלולים שונים או כל מבקר אחר שנכנס לבלוג יבין על מה מדובר ולא רק סטודנטים של מגמת תקשוב וכמובן בחירת נושא רלוונטי. בסופו של עניין הצלחתי להביא את עצמי כותבת בבלוג שהוא שלי! וזה גם משהו שחשוב בעיניי.
על בסיס ההתנסות שלי לאורך מס' החודשים האחרונים, אני אכן רואה את עצמי משלבת את הבלוג כחלק מהלמידה וההוראה בכיתות. אני חושבת שהגיע העת ל"הפשיל שרוולים" ולא רק לדבר על כך בפורומים כאלה או אחרים. היום באמצעות הלוח החכם בכיתתי אני חושפת את התלמידים לשימושים שונים של הטכנולוגיה בהוראה ולא! זה לא פייסבוק.
זהו אני מסיימת בכתיבת פוסט זה ובכלל.

תודה רבה לכל קוראיי. תודה לאילנית ודנית עמיתותיי המקסימות שליוו אותי לאורך הפרויקט על המסך ומאחורי המסך.
שלכם,
הילה.

לראשונה באו"פ - קורס הנלמד מספר דיגיטלי נייד

האוניברסיטה הפתוחה, הידועה כמעצמת ספרים, עורכת ניסוי ראשון לבדיקת התאמתו של ספר בפורמט דיגיטלי נייד לצורכי הסטודנטים שלה. שם הקורס הוא "ג'נוסייד". הפרויקט נקרא פרויקט סד"ן (ספרים דיגיטליים ניידים. 30 סטודנטים בקורס קיבלו את חומרי הקורס כספר דיגיטלי נייד ומשתתפים בניסוי הבודק את מידת התאמתו לצרכיו של הסטודנט.
כיודע, שיטת הלימוד באו"פ מבוססת על לימוד אישי באמצעות ספרי לימוד מודפסים. כאומר, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לאחסן את כל ספרי הלימוד הנדרשים להשלמת מסלול לתואר – ועדיין להיות קטן, דק וקל משקל. הוא נייד , כלומר אפשר לקחת אותו לכל מקום, צריכת החשמל שלו נמוכה ביותר והטקסטים מועלים בו בדיו אלקטרונית המאפשרת קריאה נוחה מאוד ובכל תנאי תאורה.כל אלו מדמים את חווית הקריאה בספר הדיגיטלי לקריאה בספר מודפס ומאפ\שרים קריאה ממושכת בו. המדיום הדיגיטלי מעניק לא יתרונות נוספים על הספר המודפס – אפשרויות חיפוש, סימון, הדגשה, כתיבת הערות שוליים ועוד – העשויים לשפר את איכות הלמידה ונוחותה. את כל היתרונות האלה יבדקו במציאות בפרויקט סד"ן. לפרוייקט 3 מטרות: בדיקת הייתכנות הטכנית של הגשת ספר קורס בפורמט של ספר דיגיטלי נייד, השנייה בחינת תהליכי העבודה הכרוכים בהמרת ספרי הלימוד המודפסים של האו"פ לסד"ן, בחינת נוחות הקריאה והלמידה מתוך סד"ן.
התנאי היחיד שהוצב לסטודנטים היה סיום של לפחות שלושה קורסים קודמים באו"פ כדי שלמשתתפים בניסוי תהיה יכולת להשוות בין חוויית הלימוד בסד"ן לחוויית הלימוד מספר מודפס. אציין כי הסטודנטים המשתתפים בניסוי קיבלו גם ת הספרים המודפסים בקורס כדי למנוע אפשרות שמישהו מהם יכשל בקורס בגלל שימוש בטכנולוגיה שתתברר כלא מתאימה לו. במהלך הסמסטר יתבקשו הסטודנטים להשיב, אחת לשבועיים, לשאלוני הערכה שכוללים שאלות לגבי אופן השימוש בסד"ן, עמדות כלפי השימוש, הצעות לשיפור וכו'.
פרופ' יואב יאיר מעלה סוגיה בעניין:"כיצד יש להעביר את הספר? האם להעתיק אותו כמו שהוא או לעצב אותו מחדש ולהתאימו למדיום הדיגיטלי?"
פרופ' עשת מוסיף כי מדובר בעולם חדש ועולם זה מחייב כללים חדשים של עיצוב.
לקריאה אקדמית הם מוסיפים, יש פונקציות קוגניטיביות גבוהות יותר המחייבות הפגנה של יכולות קישור, אינטגרציה וסיכום.הספר הדיגיטלי אמור להיות כזה שיהלום את הקיאה המיוחדת הזאת ולהקל אותה עד כמה שאפשר.
(לקוח מתוך מספר כתבות של האוניברסיטה הפתוחה, ינואר 2011)

פער דיגיטלי? לא באוסטרליה!

ממשלת אוסטרליה עומדת לפתוח בפרוייקט ארצי לפרישת פס רחב –

רשת ארצית שתחבר יותר מ- 1,000 ערים וישובים , ותכסה יותר מ 93% מהעסקים וממשקי הבית. טכנולוגיות לווין וטכנולוגיות אלחוטיות עתידות לכסות את 7% הנותרים. הרשת תפעל במהירות הברק, ותוקם בהשקעה כוללת של כ- 40 מיליארד דולר על ידי חברה ממשלתית שתסייע בשיתוף פעולה עם חברות מהמגזר הפרטי. אינטרנט מהיר בפס רחב בוא התשתית הבסיסית הדרושה להגברה של יכולת הייצור. נכון לעכשיו,אוסטרליה נהנית מהעלייה הגלובלית במחיריהם של משאבי הטבע. הפס הרחב מביא איתו יתרונות רבים והכרחי עבור השקעה חברתית עתידית, באותה מידה שהוא חשוב לצמיחה הכלכלית. אולם , לענייננו , היתרון המשמעותי ביותר שאני יכולה לשים בו את הדגש הוא צמצום פערים סוציו- אקונומיים. שהם בדרך כלל באוסטרליה תוצר של מיקום גיאוגרפי ורמת הכנסה. גישה לאינטרנט מהיר במחיר אחיד, וגישה של כל האוכלוסייה אליו, תציב את תושבי הספר בעמדת פתיחה דומה לזו של תושבי הערים הגדולות. הובטח כי עד דצמבר 2011 לכל תלמיד תיכון אוסטרלי בשביעית ובשמינית יהיה מחשב, שיצויד בגישה למאגר מידע מקוון שיפעיל בית הספר.
האגף לחינוך היסודי בישראל כותב כך "אנו ערים לכך שבשנים האחרונות יש גידול מתמיד במספר בתי אב שלהם מחשבים וחיבור לרשת האינטרנט,עם זאת, יש עדיין בתים רבים בישראל שבהם אין מחשבים ויותר מזה, אין חיבור לרשת האינטרנט או בתים שבהם הנגישות של בני המשפחה ובעיקר הילדים למחשב היא מוגבלת". האגף מציג תוכניות רבות לצמצום הפער. המשרד אכן עמד בחלק מהיעדים שהציב לעצמו, אולם עדיים ישנם יעדים שטרם הושגו. אולם כדאי למשרד לאמץ את המודל של אוסטרליה, הוא אמנם עולה הרבה אולם ההשקעה תשתלם אם מסתכלים על הטווח הארוך.

תעשיית הפרסום נלחמת על חייה בעולם הדיגיטלי

השבוע קראתי כתבה מעניינת בעניין עולם הפרסום. כן...כן.. לא רק החינוך חושש ונדרש לשנות את דפוסי ההוראה בשל השינויים הגדולים של הטכנולוגיה, אלא גם עולם הפרסום.
שינויים גדולים עוברים על אנשי הפרסום החוששים מאוד מהשינוי הדיגיטלי, לשם כך מתקיימת סדנת הייפר איילנד גם בניו יורק וגם בשבדיה. ההבדל הוא שבשבדיה הבוגרים הם עידית הכישרון הדיגיטלי בתעשיית הפרסום , דוברים דיגיטלית ברמת שפת אם בעוד הניו יורקים מפגרים אחריהם בכמה דורות "מדובר באנשים שמתקשרים כדי לוודא שהאימייל שלהם הגיע".
הפרסומאים מביעים את תסכולם מהשינוי הדיגיטלי:"העולם הדיגיטלי הוא מבחינתי כמו מין קהילה סגורה. אף אחד לא עוצר אותך בכניסה, אבל אני פשוט לא יודע מספיק כדי להיכנס".

פעם קמפיין היה נשלח אל הלקוח כמוצר מוגמר, בעידן הדיגיטלי, קמפיין הוא עניין מצטבר, יצירה בהתהוות.
לפני 1960, יצירת מודעות פרסום הייתה עבודה יחידנית, קופירייטרים שקדו על מילים שיציגו את המוצר ואז העבירו אותן לארט-דירקטורים שתרגמו אותן לאיור או תצלום.

היום הודות לאינטרנט ולטכנולוגיה הדיגיטלית, סוכנויות הפרסום מגלות כי יש בכוחן להגשים את הפנטזיה העילאית של הלקוחות: העברת מסר מותאם אישית לאדם ספציפי במיקום ספציפי. יחד עם זאת, זה גם סיוט מסובך ביותר שכן, טכנולוגיה דיגיטלית איננה ערוץ אחד, זהו מדיום שמוליד אחריו אלפי מדיומים אחרים. כתוצאה מכך, ענקיות טכנולוגיה דוגמת מיקרוסופט, IBM וגוגל מוציאות לשוק כלים המחליפים את הסוכנויות, גם פייסבוק כמובן. זה מזכיר מעט את החינוך לדעתי, אם אנחנו המורים לא נעשה גם את השינוי ונשנה את דפוסי ההוראה המסורתיים, נמצא את עצמנו "מחוץ לתמונה" לא נהיה רלוונטיים עבור התלמידים.

מאבק ההישרדות של תעשיית הפרסום הוא מלחמה שהיא מנהלת נגד עצמה. ברור שלא יהיה מספיק מקום לכולם. בעולם שהוצאות המדיה בו הולכות ומצטמצמות בעקביות, והפרסום בפני עצמו נתון בסכנת הכחדה, הסוכנויות לא יודעות לאן לפנות , דבריו של מומחה הפרסום בוב גרפילד.

צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, הגיע לפסטיבל קאן כזוכה בפרס הגדול: הוא נבחר לאיש השנה של הפסטיבל - החשוב בעולם בתחום השיווק והפרסום. היה לו הרבה מה להשמיע לפרסומאים בעניין.

אז מה דעתכם אנשי החינוך?אנחנו לא לבד.

ספר אלקטרוני

רבות דובר על הספר האלקטרוני שהשנה הגיע לישראל "עברית".

ניופאן שהביאה את המוצר לארץ בשיתוף עם ידיעות אחרונות וסטימצקי

מתכננת להשיק אפליקציה שלה לאייפד ובכך להגדיל את קהל המבקרים שלה בחנות הספרים האלקטרונית.
מכתבה שקראתי בעיתון "גלובס" נכתב כי חברות הסלולר ישיקו ב- 2011 חנויות ספרים אלקטרוניות,

מה שכנראה יצליח לגרום שבשנה הבאה יהיו מספר אלטרנטיבות לצרכנים שרוצים להתחיל לקרוא בצורה אלקטרונית.
אם חברות הסלולר יחליטו לאמץ את שוק הספרים האלקטרוני כמו שעשו לשוק המוזיקה, נמצא מחירים נמוכים יותר של ספרים דיגיטליים ולהגדיל את כמות האנשים שיעדיפו לקרוא בצורה הזו.
ואיך כל זה מתקשר לנו לחינוך? איך נוכל לנצל זאת בהיבט החינוכי?
מכיוון שהיום אין ליד שאין לו סלולרי ביד. אני חושבת שאת מטלות הקריאה כמו:

המלצה על ספר, כתיבת תקציר וכדומה.

נוכל לעודד את התלמידים ע"י קריאת הספר דרך הסלולרי האישי שלהם.

כאשר זה יהיה פתוח לחברות הסלולר, אני בטוחה שגם יהיו תכנים לגילאים הצעירים, זה יהיה עיניין של זמן.

אין לי ספק שזו לא חווית קריאה רגילה, יחד עם זאת, לילדים שאינם מסוגלים להחזיק ספר ביד אלא רק סלולרי,

זה יכול להיות פתרון מושלם.

למידה פורמלית ובלתי פורמלית

ללמידה משמעותית יש מרכיב ללמידה לא פורמאלית.

כמו למשל: שימוש בבלוגים, רשתות חברתיות, פורומים בתוך מערכת הלמידה של הקורס.

הלומדים עושים את המעברים גם בין החלק הפורמאלי לחלק הלא פורמאלי וגם בין מרכיבי הווב 2.0 של הקורס

(השתתפות בפורומים חברתיים, דידקטיים, השתתפות בבלוגים קבוצתיים, כתיבת בלוג אישי, כתיבה בWiki הקורס, היחשפות ל"דלישס", קישורים למאמרים חיצוניים ) למרכיבי הווב 2.0 הגלובליים (פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אתרים מקדמי למידה) במקרים אלו הלומדים מכווני למידה בשל הרלוונטיות של הלמידה לעבודתם או חייהם האישיים.

המעברים בין פורמאלי/לא פורמאלי, בתוך/מחוץ לקורס, טבעיים, שוטפים ובלתי מורגשים. meital.iucc.ac.il/conf2010/program/presentations/rafi_davidson.ppt

לעומת זאת, המחקר של כספי ולונברג שהשווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת ( מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ) ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. המורים המלמדים בבית ספר יסודיים נדרשו להעריך את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" .
ונמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית .
כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר

והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ.
אם כך, מה שברור הוא שהתקשורת המקוונת יוצרת איזשהו "ביחד" ומצליחה להגיעה לכלל הלומדים. מה שלא תמיד רואים בתקשורת פנים מול פני. תמיד יש את הביישן שלא נשמע אותו, אולם בפורום הוא "מככב".

למידה מתוכננת

אחת מתרומותיה החשובות של תיאוריית ההתניה האופרנטית היא הלמידה המתוכנתת.

בלמידה זו הלומד לומד בעצמו חומר המוצג לו ביחידות קטנות מהקל אל הקשה עד להשגת המטרה.

יתרונות השיטה: המטלות בנויות כך שהתלמיד יצליח והוא מקבל חיזוקים חיוביים המעודדים אותו ללמוד,

התלמיד מקבל חיזוק מידי לכל התנהגות נכונה(דבר שהמורה לא יכול לעשות),

כל תלמיד לומד בקצב שלו וכאשר הוא נעדר מבית הספר הוא יכול להשלים את החומר,

הלומד פעיל במשל כל הלמידה.

למידה מתוכננת , זוהי למידה המקובלת היום בעיקר באתרים שיש בהם פעילויות מקוונות לתלמידים.

גם משחקי הלמידה המתוקשבים בנויים כך שישנם רמות קושי ואם לא , אז ישנם שלבים שהמשתתף צריך לעבור ותמיד זה מהקל אל הקשה. בד"כ אחרי כל שלב, או כל פעולה שהתלמיד מצליח מגיע חיזוק חיובי המעודד אותו להמשיך.

ישנם ילדים שלמרות שסיימו את המשחק והגיעו לשלב הסופי, אוהבים לשחק שוב ושוב וזה מכיוון שהם אוהבים

לשמוע את החיזוקים.

אם כך, הלמידה המתוכננת יעילה יותר כאשר מדובר בפעילות מתוקשבת, כך קל יותר לקבל חיזוקים מיד בתום כל משימה. מה שאי אפשר לקבל בזמן שיעור בכיתה מהמורה.