ובכן, אני מאוד מתרגשת לכתוב את הפוסט האחרון שלי לסיום הפרוייקט.
בפוסט הראשון כתבתי כי "הבלוג יגרום לי להכיר ולהתעדכן בטכנולוגיות הקיימות , אנסה לשלב את הבלוג כחלק מתהליך הלמידה התיאורטי וכן המעשי.אני מודעת לקושי שיתלווה בעדכון הבלוג ובכלל עומס המטלות שאני מתבקשת להגיש כמעט בכל שבוע". אכן בחירת הנושאים לכתיבה לא היו קלים. יחד עם זאת, השתדלתי להתייעץ כמעט בכל שבוע עם עמיתותיי אילנית ודנית וכן עם שאר חברי המגמה על נושאים שונים שניתן לסקור ולכתוב אותם בבלוג. בפוסטים האחרונים גם בחירת הנושאים וגם כתיבתם נעשתה לי הרבה יותר קלה. ידעתי היכן ניתן להיחשף לתכנים שמתאימים לי וגם הצלחתי לסנן נושאים שפחות מתאימים לכתיבה בבלוג.
הבלוג חשף אותי להרבה מאוד אפשרויות שניתן לעשות בהם שימוש בטכנולוגיה ועליהם כתבתי בפוסטים: קורס הנלמד מספר דיגיטלי, אינטרנט מהיר בפס רחב באוסטרליה, התנדבות מקוונת לאסון בכרמל ועוד. תהליך הכתיבה לא היה קל עבורי שכן נדרש להתייחס בו להרבה מאוד מימדים בכתיבה: כתיבה רהוטה ומדויקת, ניסוח של רעיון מרכזי בתוך הפוסט , ניסוח פוסט שגם סטודנטים ממסלולים שונים או כל מבקר אחר שנכנס לבלוג יבין על מה מדובר ולא רק סטודנטים של מגמת תקשוב וכמובן בחירת נושא רלוונטי. בסופו של עניין הצלחתי להביא את עצמי כותבת בבלוג שהוא שלי! וזה גם משהו שחשוב בעיניי.
על בסיס ההתנסות שלי לאורך מס' החודשים האחרונים, אני אכן רואה את עצמי משלבת את הבלוג כחלק מהלמידה וההוראה בכיתות. אני חושבת שהגיע העת ל"הפשיל שרוולים" ולא רק לדבר על כך בפורומים כאלה או אחרים. היום באמצעות הלוח החכם בכיתתי אני חושפת את התלמידים לשימושים שונים של הטכנולוגיה בהוראה ולא! זה לא פייסבוק.
זהו אני מסיימת בכתיבת פוסט זה ובכלל.
תודה רבה לכל קוראיי. תודה לאילנית ודנית עמיתותיי המקסימות שליוו אותי לאורך הפרויקט על המסך ומאחורי המסך.
שלכם,
הילה.
שלכם,
הילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה