ספר אלקטרוני

רבות דובר על הספר האלקטרוני שהשנה הגיע לישראל "עברית".

ניופאן שהביאה את המוצר לארץ בשיתוף עם ידיעות אחרונות וסטימצקי

מתכננת להשיק אפליקציה שלה לאייפד ובכך להגדיל את קהל המבקרים שלה בחנות הספרים האלקטרונית.
מכתבה שקראתי בעיתון "גלובס" נכתב כי חברות הסלולר ישיקו ב- 2011 חנויות ספרים אלקטרוניות,

מה שכנראה יצליח לגרום שבשנה הבאה יהיו מספר אלטרנטיבות לצרכנים שרוצים להתחיל לקרוא בצורה אלקטרונית.
אם חברות הסלולר יחליטו לאמץ את שוק הספרים האלקטרוני כמו שעשו לשוק המוזיקה, נמצא מחירים נמוכים יותר של ספרים דיגיטליים ולהגדיל את כמות האנשים שיעדיפו לקרוא בצורה הזו.
ואיך כל זה מתקשר לנו לחינוך? איך נוכל לנצל זאת בהיבט החינוכי?
מכיוון שהיום אין ליד שאין לו סלולרי ביד. אני חושבת שאת מטלות הקריאה כמו:

המלצה על ספר, כתיבת תקציר וכדומה.

נוכל לעודד את התלמידים ע"י קריאת הספר דרך הסלולרי האישי שלהם.

כאשר זה יהיה פתוח לחברות הסלולר, אני בטוחה שגם יהיו תכנים לגילאים הצעירים, זה יהיה עיניין של זמן.

אין לי ספק שזו לא חווית קריאה רגילה, יחד עם זאת, לילדים שאינם מסוגלים להחזיק ספר ביד אלא רק סלולרי,

זה יכול להיות פתרון מושלם.

למידה פורמלית ובלתי פורמלית

ללמידה משמעותית יש מרכיב ללמידה לא פורמאלית.

כמו למשל: שימוש בבלוגים, רשתות חברתיות, פורומים בתוך מערכת הלמידה של הקורס.

הלומדים עושים את המעברים גם בין החלק הפורמאלי לחלק הלא פורמאלי וגם בין מרכיבי הווב 2.0 של הקורס

(השתתפות בפורומים חברתיים, דידקטיים, השתתפות בבלוגים קבוצתיים, כתיבת בלוג אישי, כתיבה בWiki הקורס, היחשפות ל"דלישס", קישורים למאמרים חיצוניים ) למרכיבי הווב 2.0 הגלובליים (פורומים, בלוגים, רשתות חברתיות, אתרים מקדמי למידה) במקרים אלו הלומדים מכווני למידה בשל הרלוונטיות של הלמידה לעבודתם או חייהם האישיים.

המעברים בין פורמאלי/לא פורמאלי, בתוך/מחוץ לקורס, טבעיים, שוטפים ובלתי מורגשים. meital.iucc.ac.il/conf2010/program/presentations/rafi_davidson.ppt

לעומת זאת, המחקר של כספי ולונברג שהשווה בין תפיסת הלמידה של מורים שנערכה בשתי סביבות למידה פורמאליות ואַ-פורמאליות ובאמצעות שני סוגי תקשורת ( מקוונת ופנים אל פנים ,פא"פ ) ובדק כיצד משפיעה האינטראקציה בין סביבת הלמידה וסוג הלמידה על תפיסת הלמידה. המורים המלמדים בבית ספר יסודיים נדרשו להעריך את תפיסת הלמידה שלהם בסביבה מקוונת (השתלמות מורים מקוונת, פורום מורים) ובסביבת פנים אל פנים (השתלמות מורים או חדר מורים) באמצעות שאלון מקוון או שאלון" נייר ועיפרון" .
ונמצא אפקט עיקרי לפורמאליות: תפיסת הלמידה בסביבת הלמידה הפורמאלית, בהיבט הקוגניטיבי ובהיבט החברתי גבוהה יותר מאשר בסביבת הלמידה האַ-פורמאלית .
כמו כן, נמצא אפקט עיקרי לסוג התקשורת: תקשורת מקוונת הביאה לתפיסת למידה קוגניטיבית גבוהה יותר

והביאה לרגשות חיוביים יותר מאשר תקשורת פא"פ.
אם כך, מה שברור הוא שהתקשורת המקוונת יוצרת איזשהו "ביחד" ומצליחה להגיעה לכלל הלומדים. מה שלא תמיד רואים בתקשורת פנים מול פני. תמיד יש את הביישן שלא נשמע אותו, אולם בפורום הוא "מככב".

למידה מתוכננת

אחת מתרומותיה החשובות של תיאוריית ההתניה האופרנטית היא הלמידה המתוכנתת.

בלמידה זו הלומד לומד בעצמו חומר המוצג לו ביחידות קטנות מהקל אל הקשה עד להשגת המטרה.

יתרונות השיטה: המטלות בנויות כך שהתלמיד יצליח והוא מקבל חיזוקים חיוביים המעודדים אותו ללמוד,

התלמיד מקבל חיזוק מידי לכל התנהגות נכונה(דבר שהמורה לא יכול לעשות),

כל תלמיד לומד בקצב שלו וכאשר הוא נעדר מבית הספר הוא יכול להשלים את החומר,

הלומד פעיל במשל כל הלמידה.

למידה מתוכננת , זוהי למידה המקובלת היום בעיקר באתרים שיש בהם פעילויות מקוונות לתלמידים.

גם משחקי הלמידה המתוקשבים בנויים כך שישנם רמות קושי ואם לא , אז ישנם שלבים שהמשתתף צריך לעבור ותמיד זה מהקל אל הקשה. בד"כ אחרי כל שלב, או כל פעולה שהתלמיד מצליח מגיע חיזוק חיובי המעודד אותו להמשיך.

ישנם ילדים שלמרות שסיימו את המשחק והגיעו לשלב הסופי, אוהבים לשחק שוב ושוב וזה מכיוון שהם אוהבים

לשמוע את החיזוקים.

אם כך, הלמידה המתוכננת יעילה יותר כאשר מדובר בפעילות מתוקשבת, כך קל יותר לקבל חיזוקים מיד בתום כל משימה. מה שאי אפשר לקבל בזמן שיעור בכיתה מהמורה.

התנדבות מקוונת לאסון בכרמל

בשעה זו ממש אני נערכת לכתוב את הפוסט שלי השבוע.

אין נושא יותר עדכני ויותר חשוב שאני רוצה לכתוב עליו כרגע

מאשר "אסון הרכמל".

בחרתי לציין את שימושי הטכנולוגיה שניתן להיעזר בהם בימים כאלו ובכלל.

בכתבה שפורסמה ב- ynet , קבוצה גדולה מאוד של אלפי אנשים בפייסבוק מציעים אירוח של משפחות שאיבדו את ביתם בשריפה. הקבוצה מאגדת את פרטי האנשים שמעוניינים לתרום את ביתם ומקשרת בינם לבין משפחות הצפון, מכילה את פרטי הקשר של ארגוני התרומה וההתנדבות ומוקדי החירום, ומעלה עדכונים בנוגע למצב השריפה.

גם במד"א ישנו שימוש בימים אילו במערכת השליטה והבקרה שמשלבת יישומים מתקדמים, מחשבים מותאמים להפעלה ברכב, טכנולוגיות איכון באמצעות איתור מיקום לוויני (GPS).היתרון המשמעותי של מערכת השליטה והבקרה הוא בהיותה מבוססת על הזרמת מידע ב''זמן אמת'' (on-line).

בגוגל ניתן לצפות במפת האיזור עם מצב עדכני.

בסוף השבוע בשיאו של האסון, נערך אירוע RHoK בישראל שם ניסו למצוא פתרונות למצוקות שונות ובעיקר להתמודדות עם בעיית השריפות בכרמל. המטרה היא להמציא ולפתח פתרונות מבוססי תוכנה על מנת לעזור לנפגעי אסונות להתמודד עם ההשלכות השונות של האסון ועל מנת לעזור לכוחות המטפלים להתמודד עם המצב.

דבר אחד לא ברור, לא יכול להיות שלמדינת ישראל יהיה מחסור בציוד ובמטוסי כיבוי שחברות ישראליות הן אלה שמייצרות את הטכנולוגיה שמשמשת את כל העולם.

את התשובה לשאלה נקבל בוודאי בימים הבאים.

כעת, כולי תקווה כי האסון יסתיים במהרה ושלא נדע עוד אסונות במדינתנו הקטנה.

הילה