האוניברסיטה הפתוחה, הידועה כמעצמת ספרים, עורכת ניסוי ראשון לבדיקת התאמתו של ספר בפורמט דיגיטלי נייד לצורכי הסטודנטים שלה. שם הקורס הוא "ג'נוסייד". הפרויקט נקרא פרויקט סד"ן (ספרים דיגיטליים ניידים. 30 סטודנטים בקורס קיבלו את חומרי הקורס כספר דיגיטלי נייד ומשתתפים בניסוי הבודק את מידת התאמתו לצרכיו של הסטודנט.
כיודע, שיטת הלימוד באו"פ מבוססת על לימוד אישי באמצעות ספרי לימוד מודפסים. כאומר, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לאחסן את כל ספרי הלימוד הנדרשים להשלמת מסלול לתואר – ועדיין להיות קטן, דק וקל משקל. הוא נייד , כלומר אפשר לקחת אותו לכל מקום, צריכת החשמל שלו נמוכה ביותר והטקסטים מועלים בו בדיו אלקטרונית המאפשרת קריאה נוחה מאוד ובכל תנאי תאורה.כל אלו מדמים את חווית הקריאה בספר הדיגיטלי לקריאה בספר מודפס ומאפ\שרים קריאה ממושכת בו. המדיום הדיגיטלי מעניק לא יתרונות נוספים על הספר המודפס – אפשרויות חיפוש, סימון, הדגשה, כתיבת הערות שוליים ועוד – העשויים לשפר את איכות הלמידה ונוחותה. את כל היתרונות האלה יבדקו במציאות בפרויקט סד"ן. לפרוייקט 3 מטרות: בדיקת הייתכנות הטכנית של הגשת ספר קורס בפורמט של ספר דיגיטלי נייד, השנייה בחינת תהליכי העבודה הכרוכים בהמרת ספרי הלימוד המודפסים של האו"פ לסד"ן, בחינת נוחות הקריאה והלמידה מתוך סד"ן.
התנאי היחיד שהוצב לסטודנטים היה סיום של לפחות שלושה קורסים קודמים באו"פ כדי שלמשתתפים בניסוי תהיה יכולת להשוות בין חוויית הלימוד בסד"ן לחוויית הלימוד מספר מודפס. אציין כי הסטודנטים המשתתפים בניסוי קיבלו גם ת הספרים המודפסים בקורס כדי למנוע אפשרות שמישהו מהם יכשל בקורס בגלל שימוש בטכנולוגיה שתתברר כלא מתאימה לו. במהלך הסמסטר יתבקשו הסטודנטים להשיב, אחת לשבועיים, לשאלוני הערכה שכוללים שאלות לגבי אופן השימוש בסד"ן, עמדות כלפי השימוש, הצעות לשיפור וכו'.
פרופ' יואב יאיר מעלה סוגיה בעניין:"כיצד יש להעביר את הספר? האם להעתיק אותו כמו שהוא או לעצב אותו מחדש ולהתאימו למדיום הדיגיטלי?"
פרופ' עשת מוסיף כי מדובר בעולם חדש ועולם זה מחייב כללים חדשים של עיצוב.
לקריאה אקדמית הם מוסיפים, יש פונקציות קוגניטיביות גבוהות יותר המחייבות הפגנה של יכולות קישור, אינטגרציה וסיכום.הספר הדיגיטלי אמור להיות כזה שיהלום את הקיאה המיוחדת הזאת ולהקל אותה עד כמה שאפשר.
(לקוח מתוך מספר כתבות של האוניברסיטה הפתוחה, ינואר 2011)
כיודע, שיטת הלימוד באו"פ מבוססת על לימוד אישי באמצעות ספרי לימוד מודפסים. כאומר, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לאחסן את כל ספרי הלימוד הנדרשים להשלמת מסלול לתואר – ועדיין להיות קטן, דק וקל משקל. הוא נייד , כלומר אפשר לקחת אותו לכל מקום, צריכת החשמל שלו נמוכה ביותר והטקסטים מועלים בו בדיו אלקטרונית המאפשרת קריאה נוחה מאוד ובכל תנאי תאורה.כל אלו מדמים את חווית הקריאה בספר הדיגיטלי לקריאה בספר מודפס ומאפ\שרים קריאה ממושכת בו. המדיום הדיגיטלי מעניק לא יתרונות נוספים על הספר המודפס – אפשרויות חיפוש, סימון, הדגשה, כתיבת הערות שוליים ועוד – העשויים לשפר את איכות הלמידה ונוחותה. את כל היתרונות האלה יבדקו במציאות בפרויקט סד"ן. לפרוייקט 3 מטרות: בדיקת הייתכנות הטכנית של הגשת ספר קורס בפורמט של ספר דיגיטלי נייד, השנייה בחינת תהליכי העבודה הכרוכים בהמרת ספרי הלימוד המודפסים של האו"פ לסד"ן, בחינת נוחות הקריאה והלמידה מתוך סד"ן.
התנאי היחיד שהוצב לסטודנטים היה סיום של לפחות שלושה קורסים קודמים באו"פ כדי שלמשתתפים בניסוי תהיה יכולת להשוות בין חוויית הלימוד בסד"ן לחוויית הלימוד מספר מודפס. אציין כי הסטודנטים המשתתפים בניסוי קיבלו גם ת הספרים המודפסים בקורס כדי למנוע אפשרות שמישהו מהם יכשל בקורס בגלל שימוש בטכנולוגיה שתתברר כלא מתאימה לו. במהלך הסמסטר יתבקשו הסטודנטים להשיב, אחת לשבועיים, לשאלוני הערכה שכוללים שאלות לגבי אופן השימוש בסד"ן, עמדות כלפי השימוש, הצעות לשיפור וכו'.
פרופ' יואב יאיר מעלה סוגיה בעניין:"כיצד יש להעביר את הספר? האם להעתיק אותו כמו שהוא או לעצב אותו מחדש ולהתאימו למדיום הדיגיטלי?"
פרופ' עשת מוסיף כי מדובר בעולם חדש ועולם זה מחייב כללים חדשים של עיצוב.
לקריאה אקדמית הם מוסיפים, יש פונקציות קוגניטיביות גבוהות יותר המחייבות הפגנה של יכולות קישור, אינטגרציה וסיכום.הספר הדיגיטלי אמור להיות כזה שיהלום את הקיאה המיוחדת הזאת ולהקל אותה עד כמה שאפשר.
(לקוח מתוך מספר כתבות של האוניברסיטה הפתוחה, ינואר 2011)
