יום שני, 26 ביולי 2010

מדיניות התקשוב של ישראל




בהרצאה האחרונה בקורס " שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" דיברנו על מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל.
תכנית התקשוב בנתה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית, ממנה נגזרים היעדים של התוכנית ברובד התלמיד, המורה, בית הספר והקהילה. בפוסט זה אדון בעיקר על חלקם של המורים במדיניות זו. ממחקר בינלאומי שהתפרסם SITESm2 ששם דגש על ההיבטים הפדגוגיים בחינוך עולה כי: מורים רבים עדיין זקוקים לתמיכה בתחום התקשוב.

במסגרת התכנית חלק מהמטרות הן הפיכת מורה מסורתי למורה מקוון תוך שימת דגש על שינוי סביבת ההוראה של המורה לסביבה מתוקשבת באמצעות הכשרת המורים כמובילים מידה בסביבה המתוקשבת.

אין ספק כי מחשב כשיפור איכות החינוך, אינטרנט טומן הזדמנויות ושיפור יעילות ההוראה. יחד עם זאת , ישנו צורך כפי שהגדיר מ. החינוך לעבור השתלמויות והכשרה בתחום המחשב.
אלישבע טוענת במאמרה " השתלמות מורים בסביבה וירטואלית" כי עדיף לשלב בהשתלמויות בתקשוב משחקים לימודיים על מנת לעודד את המורים ליצור הזדמנויות והתנסויות לימודיות כאלו. גם אנחנו בחלק רב מהקורסים במגמת התקשוב לא פעם משלבים משחקים לימודיים על מנת ליצור מרחב למידה אטרקטיבי ומעניין. השתלמות נוספת שיכולה לעניין את סקרנותם של המורים היא כזו שחושפת את המורים לכלים טכנולוגיים חדשים.
לדעתי הצנועה, וממה שאני רואה בשטח, המורים כן רוצים להתקדם ולהתפתח, אולם הדרישות של והערכה עדיין קיימות וזה גוזל מהם זמן להקדיש יותר לפיתוח חומרי למידה מקוונים ואטרקטיביים.

יום שני, 19 ביולי 2010

אינטראקציה מסוג הדמיה

במסגרת הקורס: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " התבקשנו לפתח אינטראקציה לימודית וכתיבת מסמך אפיון, בניסיון להבין מה בדיוק רוצים מאיתנו. היו לנו הרבה רעיונות. אבל לפני כן , מהו בעצם ממשק?

ממשק המשתמש הינו נקודת האינטראקציה שבין הגולש לבין האתר. נקודה קריטית זו יכולה לעשות את ההבדל בין אתר נעים ומזמין את המשתמש לגלוש בו לבין אתר שאינו מזמן שימוש באתר.

ישנם כמה סוגי אינטראקציה. אחד מהם הוא הדמיה. שהוא בעיני הכי מעניין והחלטנו שהעבודה בקורס תהיה בסוג זה של אינטראקציה. הדמיה היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים. חיקוי של סיטואציה כלשהי הלקוחה מהמציאות או מערכת לקבלת תחזיות על התנהגות המערכת.

הדמיה יכולה להוות שימוש ככלי לימודי פדגוגי. מבחינים בין 3 סוגי הדמיות:
הדמיה פיזית – מדמה אובייקט פיזי, כמו מנוע רכב או הלב.
הדמיית תהליך – מקנה ללומד שליטה בתהליך כמו ביצוע בדיקה או הפעלת מכונה.
הדמיית מצב – מאפשרת ללומד לחקור את השפעתן של פעולות שונות על מצב המערכת או "לשחק" תפקיד במערכת.

בתוכם נמצאת הדמיה מסמלת והדמיה התנסותית.
הדמיה מסמלת נועדה לסייע ללומד להכיר ולהבין את אופן פעולתם של תהליך או מערכת.
הדמיה התנסותית – מאפשרת ללומד להתנסות עם המערכת כמפעיל ה"אמיתי" שלה הפותר בעיות בעזרתה.

דוגמה מעניינת להשראה אלקטרוסטטית - הדמיה התנסותית - הדמיית המשיכה של בלון טעון לקיר. להפעלה יש "לתפוס" את הבלון עם העכבר, לשפשפו על האפודה ולגרור לקיר. להדמיה לחצו כאן.


יום ראשון, 18 ביולי 2010

סביבת הויקי - חסרונות


טכנולוגית הויקי
רבות דובר על טכנולוגית הויקי. ייחודה של טכנולוגיית הויקי בכך שהיא מאפשרת לקבוצת משתמשים לערוך מסמך משותף . הויקי מאפשר יצירת מסמך שיתופי על ידי מספר משתמשים.
בקורס שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים". חשפה אותנו המנחה לעבודה שיתופית כחלק מהכרת הטכנולוגיה. בפוסטים קודמים התייחסתי לטכנולוגיה בהקשר של שיתופיות בידע. אני חושבת שהטכנולוגיה אכן מאפשרת יצירת מסמך שיתופי. יחד עם זאת, סטודנטים העלו טענות בכיתה כי הם לא אהבו את התוצר הסופי. האמנם בלמידה שיתופית כל לומד: צופה בלומדים אחרים, בונה ומביע באופן אקטיבי את הידע שלו, בונה ידע בשיתוף צוות לומדים אחרים,תוך דיאלוג, התחבטות ויצירה משותפת . אולם כאשר הסטודנטים צריכים לקבל ציון על התוצר המוגמר, הינו כאלה שטענו כי לבד הם היו יכולים לעשות זאת יותר טוב וכי חלקם חושבים כי התוצר הסופי הוא לא מספיק טוב עבורם וזאת למרות הידיעה כי המנחה יכולה לבדוק את התרומה של כל אחד מהסטודנטים. כלומר להפיק "דוח משתמשים". ובעצם להפוך את המסמך השיתופי למסמך אישי.
טל–אלחסיד ומישר–טל (2006) טוענות במאמרן כי שימוש מוגבר בהערכה האישית והתעלמות מההערכה הקבוצתית עלולה ליצור מצב שבו המטלה שנועדה להיות שיתופית תיתפס על–ידי הסטודנטים כמטלה מעודדת תחרותיות ולא כמעודדת שיתופיות. כדי להימנע ממצב זה יש לשלב בציון הסופי מדדים של הערכה אישית וקבוצתית. כמו כן, יש לשים לב כשאר מפיקים את דו"ח הפעילות של כל לומד כל פעולה שמבוצת בויקי , זוכה לשורה נפרדת בדוח הפעילות ללא קשר לסוג התוכן שעודכן. כך יכול לקרות מצב בו יתקבל דוח פעילות רב כמותי עבור סטודנטים שהרבו בתיקונים לא משמעותיים .
ועדיין ההתייחסות בהרבה מאוד מהמאמרים היא לתהליך ולא לתוצר הסופי. לא מצאתי מחקרים שעוסקים בחסרון בולט זה בשימוש בטכנולוגית הויקי.

מצרפת לכם סרטון נחמד על שימושי הויקי בכיתה.

ביבליוגרפיה:
טל-אלחסיד ע' ומישר-טל ח' (2006). ויקי כסביבה ללמידה שיתופית מקוונת באוניברסיטה הפתוחה.
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1196

יום שבת, 10 ביולי 2010

הפער הדיגיטלי באפריקה


ברצוני להתייחס בפוסט הנוכחי על המאמר אותו נדרשתי לקרוא שנקרא: “Africa and the Digital Divide”.

את המאמר נדרשתי להציג יחד עם חברי לעבודה בוויקי.

המאמר מציג פער דיגטלי אדיר בין מדינות אפריקה- העולם השלישי- לבין מדינות מפותחות שהמובילות שבהן ארה"ב, יפן
ומדינות ארופה. הוא מדגיש את קיומו של אפרטהייד דיגטלי בין אילו שיש להם גישה למחשבים ולאינטרנט לבין אילו החסרים זאת. פערים אילו הולכים ומתעצמים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הם מגבירים פערים חברתיים, כלכליים, פערי השכלה, פערים פוליטיים ותרבותיים. הטכנולוגיה והשימוש באינטרנט מהווים מרכיב חשוב ביותר בעושרה של מדינה. במאמר התייחסתי לנושאים שעוררו בי התנגדות:נושא 1 - התמודדות עם הפער הדיגיטלי. במאמר מוצגיים נסיונות שונים להתמודדות עם הפער הדיגיטלי ולצמצומו. אחד מהפתרונות הוא מתן הזדמנות שווה לכולם להתחבר לאינטרנט ולטלפון בעלות נמוכה. האם זה מה שיקטין את הפער הדיגיטלי?לא. גם בגאנה שהשוק היה פתוח, אמנם מספר האנשים שדיברו בסלולרי גדל וכן היו מעט אנשים שהתחברו לאינטרנט ועדיין הפער לא הצטמצם גם שם. כיוון שלדעתי המשאבים לא מכוונים לקהל הנכון.צמצום הפערים צריך להתחיל בחינוך והחינוך מתחיל מגיל צעיר. השקעה בהחדרת הטכנולוגיה לקהל יעד צעיר יותר יגרום לשינוי מהותי יותר בצמצום הפער.
נושא 2 - חשיבות יתרה לטכנולוגיה במקום בו הקיום אינו מובן מאליו במקום בו הקיום אינו מובן מאליו. מאוד קשה לדבר על הטכלונוגיה.כהצורך הבסיסי של חיים, של מזון ולינה אינם קיימים או בלתי ניתנים להשגה למי יש זמן להתעסק בטכלונוגיה. עיקר עיסוקם במקומות אלו הוא איך להעביר את היום. יחד עם זאת, בחדרת חברות מובילות ובשיתוף עם השילטונות . ניתן יהיה באמצעות הטכנולוגיה להתגבר/לצמצם את הבעיות של אותם מדינות. כמו יצירת תעסוקה.

מאמר זה היה המאמר המעניין ביותר לדעתי מבין שאר המאמרים שהתבקשנו לקרוא. הנושא הוא עדכני ומעורר הרבה דיון.